9 לאוקטובר, 2023.

אנחנו האור בקצה המנהרה
אנחנו הבוקר של חלום הבלהות
כל אחד ואחת מאיתנו שמצליחים לנשום
לשמור על חיבור לגוף
אנחנו הניצוצות של תקווה של מי שנחטפו אל תוך התהומות
אלו שנבלעו בסיוט האפל של חייהם
נושמים ומחזיקים מעמד כי הם מרגישים את האור שלנו ויודעים שאנחנו מחכים להם
נמצאים בצד השני של המסע שלהם הביתה
אם אנחנו נתייאש יהיה להם קשה יותר להאמין שהשמש עוד תזרח עבורם
אנחנו האור בקצה המנהרה, כי אנחנו לא ננטוש את האפשרות לתקווה
את האפשרות לשינוי
את האפשרות לנס
האפשרויות האלו כשהן מוכלות בלב שלנו הופכות לצעדים בדרך הביתה.
מכולנו נדרשת כעת עצמה
והיא קיימת בנו
היא נולדה יחד איתנו
לא ניתן לפחד להשתלט על הכל, גם לא לבהלה או הייאוש
גם לא לכעס או השיפוט
אנחנו הבית של מי שאיבד כרגע את ביתו
וזה בית אוהב
אנחנו האור בקצה המנהרה, והיא אולי חשוכה מאוד וארוכה, מלאה תהומות
אבל גם פנסים קטנים שלא ניתן להם לכבות
כל אחד ואחת מאיתנו מרכיבים את מחר
נשמור על חלקת לב בתוכנו שבה האור נשאר דולק, עבור מי שהמחר שלו רחוק והלילה ארוך
מותר לנו לכאוב, מותר לנו להיחלש לרגעים
אבל אנחנו לא נתפרק עם ההתפרקות
כי יש לנו תפקיד להיות היום האור של מחר