דף הבית » פוסט » איך אני מתקרב.ת לעצמי

איך אני מתקרב.ת לעצמי

איך אני מתקרב.ת לעצמי

1.אני מזכירה לעצמי שאני לא אשמה ואין לי במה להתבייש. גם אם יש בי רגשות קשים, צרות עין, קנאה, יוהרה, אלימות, פחד, זו לא אשמתי שככה נולדתי, ושיש בגוף ובנפש שאני משתמשת בהם מנגנונים כאלו. אם לא אדחיק ולא אתבייש, אם לא אקח עליהם אחריות אישית, אוכל לקחת עליהם אחריות מערכתית. זו עוד דרך להכיר משהו, ובהיעדר בושה, אשמה ושיפוט, ועם קצת חמלה, אפשר לעבד את המקומות האלו ולהרחיב את גוף האהבה

2. אני מזכירה לעצמי שבין אם זה מוצא חן בעיני או לא, בין אם אני מוצאת חן בעיני או לא, בין אם העולם מוצא חן בעיני או לא, אני כאן. ככל שאקח ריבונות על החוויה שלי, הזמן שלי כאן יושחת פחות. אולי יש לי דחייה מעצמי, אולי יש לי דחייה מהעולם, אולי יש לי דחייה מהרגע, ואולי יש לי סיבות טובות, אבל אף אחת מהן לא מקרבת אותי לעצמי ואף אחת מהן לא משחררת אותי מעצמי, מהעולם או מהרגע, אז אני נכנעת, אני מתמסרת, ואני אומרת: אני מסכימה, והפלא מתחיל

3. אני מתחילה לנשום בהסכמה, לא כי אני חייבת ולא כי ככה זה, אלא משום שאני שותפה לרגע שלי, שותפה לעצמי. הנשימה מקרבת אותי לגוף, היא מקרבת אותי לאדמה, היא מקרבת אותי לאלוהות, היא מקרבת אותי לנפש, היא מקרבת אותי לנשמה וכשאני נושמת בהסכמה, ובשותפות אני גם מתקרבת לרגע, לעכשיו, לחוויה ויכולה להכיר את עצמי והעולם מחדש

4. אני מתחילה לדבר אל עצמי ברכות. לצד הקולות הקשים, העניינים, שבוודאי עוד דורשים את תשומת ליבי, אני לוקחת כמה רגעים ביום לומר: “חמודה שלי, בואי נשב רגע וננוח”, או למשל “מה את אומרת שנכין משהו טעים במיוחד לאכול, עשינו הרבה היום”, או למשל “האמת… ניהלת את הסיטואציה ממש טוב, איזו אמיצה את”

5. להתקרב לעצמי זה לא לאנוס את עצמי לעשות משהו שרחוק מאוד ממי שאני, שפוגע, פוצע או מחליש אותי. האונס הזה, גם אם הוא קטן, כי לא נעים לומר לא, או מפחיד לחפש אלטרנטיבה, מרחיק אותי מעצמי ואז אני בודדה. לשחרר את עצמי מהאונס הזה גם ירגיע את הפחדים שלי, משום שתהיה פחות אלימות בחיי

6. להתקרב לעצמי זה להסכים לפגוש את הכישרון שלי, אולי אני יודעת ממש טוב לסדר, או להקשיב, או ליצור עם הידיים, אולי יש לי סבלנות לילדים, או יכולת נתינה מיוחדת, אולי אני טובה עם מספרים, אולי אני טובה במצבי לחץ וכאוס, אולי אני שיטתית, אולי יש לי חוש שמיעה מפותח. לא משנה מהם הכישרונות שלי, אם אסכים לקבל אותם באהבה הם יקרבו אותי לעצמי, וכשאני קרובה לעצמי אני יכולה להתחיל לקיים את עצמי בכבוד

7. להתקרב לעצמי זה להיזכר שאני הכול, אני אדם, אני נשמה, אני מלאך, אני עץ, אני שמים, אני פרח, אני הר, אני ציפור, אני יתוש, אני בית, אני יצירת אמנות, אני נהר, אני זהב, אני אש, אני אלוהות. כל דבר שאני פוגשת הוא מפגש עם עצמי, ובלי דחייה או בושה, חברות יכולה להתפתח, בין לביני, בין לבריאה, ביני לאלוהות

8. כשאני מתקרבת לעצמי, אין טוב ורע, אין הירארכיה, יש את מה שיש, והוא אינו אויב או אוהב, הוא היבט, שאני יכולה לחקור ולקחת עליו ריבונות

9. אז איך מתחילים… שואפים לאט וארוך, עוצרים רגע כדי לפגוש את מה שיש, ונושפים ברכות ומשחררים קצת מרחק, שמים מילה טובה ופונים אל עצמנו ברכות, מורידים את החרב והמגן, ומתחילים לעשות הכרות מחודשת עם עצמנו, עם הבריאה ועם האלוהות, מאפשרים תנועה, והיא ממשיכה להראות את הדרך

22 לפברואר, 2024

כתיבת תגובה

בית הספר ללימודים אזוטריים

התחברות לאתר

דברו איתנו

התחברות באמצעות לינק חד פעמי

דילוג לתוכן