דף הבית » פוסט » תודעה » דצמבר ואור המקור

דצמבר ואור המקור

חודש דצמבר מרגיש לי כמו חגיגה קוסמית, גם אם לא בכל בוקר אני קמה בתחושה של חג

זה מרגיש לי כמו חודש שהאור בו הוא הבוהק והחזק ביותר. לא מדובר באור החום של השמש של יוני, מדובר באור המקור שאפשר לראות אותו הרבה יותר טוב כשהשמש פחות מסנוורת, זה האור של לפני האש, זה הפוטנציאל לפני שהוא מתורגם לתבניות מחשבה שאני יכולה לתפוש ולכן לפעמים זה גם מרגיש חמקמק,

כי יש איזו איכות חדשה ואני מרגישה אותה אבל לא כמו שמרגישים, ואני שומעת אותה אבל לא כמו ששומעים ואני רואה אותה אבל לא כמו שרואים,
ואני רוצה לתת לה צורה ומילה כי אני לא רוצה שתחמוק אבל זה כמו זרע שאת הפרי שלו עוד לא ראיתי או טעמתי ובכלל לא בטוח שזה זרע והוא יניב פרי

הזרעים האלו הם לא משהו שמגיע להאיר אותנו, אור המקור הזה הוא לא תנועה שחולפת דרכנו או מגישה את עצמנו לנו כמתנה, אלו מחוזות חדשים בתוך עצמנו וזו החגיגה

למצוא בתוכי עוד חדר, לגלות בתוך עצמי עוד איכות, גם אם היא עדיין לא מוכרת או ידועה לי,
איכות שהיא אני לפני שנהייתי אני

לכן היא גם מוכרת וגם זרה, ולכן החגיגה הקוסמית הזאת תמיד מלווה בהתחדשות, בהיזכרות, בגעגוע, משום שזהו האור שלפני הזהות,
והזמן הזה של לפני הזהות הוא ענוג והוא כל כך קרוב שאפשר לפעום אתו בכל תא אבל הוא לא מדבר את השפה שאנחנו מדברים, לא בראש, ואפילו לא בלב, הוא קודם לעולם כשם שאנחנו מכירים אותו

הרעיון שמשהו קיים מחוץ לעצמי הולך ונהייה יותר ויותר זר, ומה שנתפש כמחוץ לעצמי הולך ונהיה יותר ויותר חיוור, פחות מפעיל, פחות מעורר, פחות מעניין, וזה לא כי אני מיוחדת או מעניינת במיוחד

זה פשוט כי אני זה מה שיש גם כשאני אין

אני מתבוננת החוצה מן החלון ורואה תפאורה, אני מתבוננת פנימה אל הלב ורואה תנועה, אני נושמת ואני מרגישה מחוברת, אני מרפה ואני מרגישה מוכלת, אני מודעת ואני מרגישה מוזנת

אז מה אני אומרת לעצמי בימים אלו
סבלנות זוהר, תישארי מחוברת לגוף, תנשמי ואל תעשי יותר מידי רעש, תני לשקט את הזמן שלו

פוסט זה נכתב ב-5 לדצמבר, 2022

כתיבת תגובה

בית הספר ללימודים אזוטריים

התחברות לאתר

דברו איתנו

התחברות באמצעות לינק חד פעמי

דילוג לתוכן