אמנות האי הימנעות

24 לאוקטובר, 2022.

הבחירה היא לא איזו מפלגה תטפח עבורי את מה שאני רוצה שיגדל,

אלא האם פוליטיקה ושלטון מטפחים עבורי את מה שאני רוצה שיגדל,

והתשובה היא לא.

המחשבה שאני יכולה למנוע משהו רע או רע יותר מלקרות היא עול שהחלטתי להסיר מעלי לפני מספר שנים. הרעיון שאם אעשה את הדבר הנכון לא אחווה סבל כבר מזמן לא מהדהד לי אמת.

עבורי, עמדת שומרת הסף מוכנה עם שרירים דרוכים לעצור את הרע או הכאב, גרועה יותר מאשר לפגוש את הרע או הכאב ולהתמודד. לא אהיה שבויה של הרעיון שאני יכולה להשפיע או למנוע ממשהו לקרות או לא לקרות, זהו מצב של הישרדות מתמדת, בו הקול המקריין בראש הוא במקרה הטוב פרשן בלתי נלאה שעוקב אחרי הכדור אבל לא יכול לבעוט בו, או שופט שמכה ללא רחם, עלי.

אני אשים את האנרגיה שלי ואטפח כל דבר שאני רוצה לראות גדל,

זו האלטרנטיבה למאבק או לניסיון למנוע מהרע מכל לקרות. לא לבלום אותו, לא להתעמת אתו, לא להוכיח אותו, פשוט לגדל גנים חדשים.

אין לי שום עניין לטפח מצב שבו אני מעבירה סמכות ואנרגיה שלי למישהו אחר שייצג אותי או יחוקק עבורי,

בוודאי לא נציג שעוסק בפוליטיקה – אמנות המשא ומתן.

אין לי שום עניין לראות את התדר של משא ומתן גדל כאן בעולם ולכן אני לא אטפח אותו

הקול שלי שייך לשיר שלי בעולם, ומנהיג אמיתי לעולם לא יבקש אותו.

האם זה אומר שפוליטיקאי גרוע מאוד יתחזק, אולי, האם הגרוע מכל עשוי לקרות, תמיד ובכל רגע,

אבל עד שהגרוע מכל יגיע, אעשה טוב ואשקה את הגינה שאני רוצה לראות פורחת.

גינה בה אין פשרות על האמת,

גינה בה הסמכות על הקיום שלי נשארת אצלי, ואף אחד אחר אינו אחראי על טובתי או רעתי,

בלי תוכניות ביטוח ופנסיה, גינה שבה לא משיגים שום דבר רק מאפשרים.

הבחירה לכאורה, במפלגה, היא בחירה של עוני. הסחת דעת מפני אימת היעדר הבחירה המוחלט שמתגלם בחיינו. אני אינני ענייה, אני יכולה להתמודד עם האמת גם אם היא קשה להכלה.

כשמשחררים את העוני ולא מסתפקים בפירורים או מראית העין, מתגלה עולם חדש של שפע, בשפה שלא ידענו שקיימת.

השאלה הכי בוערת שעולה נוכח היעדר הבחירה, היא “אז מה? אני עבד?!”

לא, אני לא עבד,

אני חוויה, חוויה שמשתנה בכל רגע ומתעצבת על ידי המפגש שלה עם עצמה.

אנחנו איננו בוחרים בחוויות שלנו, ואיננו בוראים אותן,

אנחנו החוויות שלנו ותמיד היינו, ואנחנו מתעצבים ומזדככים נוכחן,

כמו יהלום שהולך ומתלטש

עד שהוא כל כך שקוף,

שכל מה שנותר לתפוש ממנו הוא אור.

1 מחשבה על “אמנות האי הימנעות”

  1. כתבת כל כך מדוייק ונקי, אני חושבת כמוך ולכן אין בכוונתי ללכת להצביע. עניין העברת הסמכות שלנו לאחרים, לפוליטיקאי, לרופא, למורה, כל כך טבוע בהרגלים שנעשה כבר פרדיגמה. הגיע זמנה להיסדק ולהתפורר ולהתעצב מחדש בתור לקיחת סמכות אישית, זו שהיתה מלכתחילה שייכת לכל אחד מאיתנו, כל אחד והגוון שלו. תודה על כתיבת המילים, שעוזרות לי לדייק את עצמי (~:

לתגובה

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד

התחברות מהירה
באמצעות לינק חד פעמי

שלחו לי לאימייל

שפה בשבילי היא כלי לזרימת אנרגיה. היא ערוץ או מתווה, או אפליקציה שהמבנה שלה מייצר תנועה, מזין או מזרים תדר מסוים בתוכי ובעולם.
 
בשבילי שפה אינה סיפור, אלא ערוץ להבנה של תדרים שונים וכלי לנגישות. כמו שישנם עזרי נגישות לאנשים חרשים או אנשים עוורים, כך השפה היא כלי נגישות לאדם לשהגיע לעולם ואינו יודע מיהו ולאן הגיע.
 
השפה אינה מגלה לאדם מיהו, והיא גם אינה מגלה מהו העולם, אבל היא מציעה אפשרויות לגבי מה אפשר לעשות בעולם כאדם.
 
בעידן הקודם השאלה-תמיהה הייתה, מי אני, מאין באתי, לאן אני הולך, מתוך הנחה אולי שייש אני, שייש מקום ממנו הגעתי ומקום אליו אנחנו מגיעים. כל המבנה של התהיה הוא לינארי, מניח מקור, יעד, וקיום של הוויה תופשת. כמה אלפי שנים אחרי שהתהיות האלו הורהרו עד דק, לא נראה שהתקדמנו עם תשובה, אבל קיבלנו לא מעט ספקולציות או נקודות מבט
 
השאלה שאותי מעניינת היא לא מי אני, או מאין הגעתי ולאן אני הולכת, אלא מה אני יכולה לעשות, להרגיש, לחוות, לחולל
 
דבר ממה שאעשה, ארגיש, אחשוב, אחווה או אחולל אינו מגדיר אותי או את העולם, וכל דבר שאעשה או אחווה או אחולל ישפיע על יכולת התפישה שלי אפשרויות חדשות של קיום
 
כל מילה מבחינתי היא עולם, שפה, מערכת שמאפשרת לי חוויה, שינוי, התפתחות
 
על פי תפישתי כל מילה היא ביטוי לתדר שהוא מובחן באיכות שלו מתדרים אחרים ויש לו מכנים משותפים
 
למשל המילה עקרב, באה לציין יצור מסויים שמתקיים בממד הזאולוגי, אבל כשאני מרשה לעצמי להתקרב למילה, לאיכות, לעקרב, אני מזהה תבנית אנרגטית מסויימת שתומכת באחד מממדי הקיום שלי. העקרב למשל הוא תדר, או אפליקציה שכשאני עובדת איתה אני מזהה את המקום שלו בגוף שלי (כי כל דבר שאני תופשת מתקיים גם בתוכי) וכשאני מפעילה אותו בתוך הגוף שלי יש לי גישה למה שיכול להיות מכונה כגביע הקדוש או מעיין הנעורים, או מיים טהורים מחדשי תודעת חיים. ההכרות עם השפה של העקרב, האפליקציה המבנה, הזרימה שלו מפגיש אותי עם עצמה של התחדשות כוח חיים ואני יכולה להפעיל אותה כמתג
 
המילה אלוהים למעשה מקיימת עולם שלם של הנחות, למשל, איכות שאינה נתפשת באופן ישיר בחומר אבל מארגנת את הקיום באופן שאינו מזדהה באופן מוחלט עם החומרי (במידה ונאמין שאיכות כזו קיימת) ובמידה ולא נאמין שאיכות כזו קיימת היא עדיין מקיימת את המבנה החומרי באופן אחר כלא קיימת
 
כל מילה שאנו תופשים היא קואורדינטה במפה העצומה של הגלקסיה שהיא אנחנו. להיכנס לתוך המילה, ולצלול אל תוך העולם שהיא מאפשרת זה לגעת בעצמנו בעוד אופן
 
מלאך, נשמה, אלוהים, עקרב, הר, כוכבים, אש, מים, אדמה, לוחם, חולם, סליחה תודה, כל איכות כזו אם שייש לה ביטוי פיזי ואם לא, היא איכות מקור שיש לה תבנית אור מטאפיזית, מקום בגוף, רשת אנרגטית שאפשר להפעיל בתוכנו ממש כמו שמפעילים אפליקציה בטלפון
 
הגוף האנושי הוא כמו גלקסיה עצומה, אפשר להגיד “כוכבים”, “תאים”, ואפשר לומר: גמל שלמה, חגב, נמלה, צרצר,…. הם אולי דומים אבל גם שונים מאוד אחד מהשני וכל אחד מעניק הבנה מיוחדת של אפשרויות השימוש בהכרה, הרחבת התודעה ותפעול מושכל יותר של הגוף, שמאפשר עוד התגלות
 
אני חוקרת לא מעט איכויות/ מילים/ אפליקציות לאורך השנים בעבודה אנרגטית מוקפדת ואינטנסיבית על עצמי. אני עכבר הנסיונות של עצמי, אני המעבדה, החוקר, התצפיתן, ואני כל הזמן משתנה, מתגלה, מתאפשרת
 
השנה אני הולכת לנסות ללמד חלק מהתהליכים הללו במסלול השנתי. כשכתבתי שהמסלול השנתי יעסוק בשפות קיבלתי כל מיני תגובות שלימדו אותי שאני צריכה אולי להסביר עוד קצת במה עוסקת שנת הלימודים.
לא נעסוק באותיות. נעסוק במודלים אנרגטיים שמחברים גוף ותודעה לשימוש מושכל יותר בגוף שלנו.
 
אין תכלית ללימודים במובן הישיר, כי אין באמת לאן ללכת, אבל היכולת לתפעול מושכל מביאה איתה הרבה חדווה, חירות ובריאות, גם אם היא יכולה להיות מאוד מאוד מאתגרת. זה לחיות כל הזמן בתפר שבין החלום למציאות, האפשרות וההגשמה, בנביעה האינסופית שההכרה שלנו יכולה לתפוש ולחוות ולהתפתח מתוכה
 
חלק מהשפות שנלמד: שפת הנשמה, שפת הנפש, שפת האלוהות, שפת האהבה, שפת המלאכים, שפת הגאולה, שפת הטבע, שפת הזמן, תדרים של איכויות הוויה מהטבע ומהגלקסיה, ועוד….
 
זה לא מי אני, זה מה אני יכולה להיות, לרגע, לפני שהוא מתחלף ברגע אחר… ואני מתגלה שוב, באופן אחר

התחברות לאתר