9 לאוגוסט, 2023.


“אדם אינו מקדש – הוא אפשרות”
זה הפתיח לספר שלי המחולל
המחולל, מעבר למבנה הפיזיקאלי האורי שלו, הוא מבט שמפלח את המציאות לממדים, מערכות תפישה, מבנים אנרגטיים שבתוכם שוכן המבנה האנרגטי של האדם. את המבנה של המחולל ראיתי לראשונה בבהירות לפני כארבע שנים. זה היה תוך כדי שיחה, בזמן שעניתי על שאלה שמתי לב שבמקביל לתשובה שלי אני רואה מבנה בחלל
ראייה היא כלי עדין וחמקמק ובו בזמן בהיר ועצמתי. לאחר השיחה שכחתי מזה, ואחרי מספר ימים נזכרתי שתוך כדי השיחה ראיתי מעין מבנה, אז חזרתי להתבונן בו, לחקור, ללמוד וגיליתי שהוא נושא בתוכו הרבה מאוד ידע. זה כמו לראות נוסחה או קוד ופתאום לדעת עוד ועוד דברים שלא ידעת שאתה יודע אותם
זה היה מספר חודשים לפני פתיחת בית הספר ללימודים אזוטריים והמסלול השנתי הראשון שלימדתי
החלקיק הרגעי הזה של ראייה הפך להיות הציר המארגן של שנת הלימודים, ספר, והתשתית לפגישה שלי את המנטה-ריי לפני מספר חודשים שלימד אותי איך עולם שאלוהים מרכיב בנוי
לפלח את העולם, את המציאות, את מה שנראה כפשוט טבע או עובדה
עם הידע מגיעים מפתחות ועם הנשימה מגיעות מיומנויות
ופתאום האדם אינו מקדש, הוא אפשרות, כל המבנה שאנחנו תופשים כאני והעולם מתחיל להיראות כמו הרכבה שאפשר להניע בה חלקים, ולבנות לה אלטרנטיבות
כאשר אנחנו מקדשים משהו אנחנו למעשה אומרים – אל תזיזו, אל תגעו, אל תשאלו, אל תחקרו, ככה זה וזה מושלם ואסור לגעת
מהן ההיאחזויות שלנו, מה אנחנו מקדשים ומה זה מקבע או מאפשר בעולם שלנו, כיצד ידע הופך לפרקטיקה, ולמה בכלל להניע דברים בעולם, שבעצם כל חלקיק ורגע בתוכו הם מודעות מקודשת
אנחנו לא באמת מניעים דבר, אנחנו לא באמת יוצרים דבר, ההקדשה היא נקודת המבט שלנו, והיא זאת שנעה ומתחלפת, מסוגלת לתפוש בכל דבר את הקודש
העולם אינו משתנה, אנחנו משתנים, ואנחנו לא באמת אלו שמשתנים, אנחנו השינוי שחל בכל רגע ובכל חלקיק, ואם אנחנו תופשים את עצמנו כקודש, אז גם השינוי והתנועה, היא קודש
קודש לא במובן שאסור לחקור, אלא במובן של שלמות, של קבלה, של יופי, של גבולות, של חסד, של אלוהות, של עצמה
אני מתבוננת לאחור על חיי, ומבינה שזזתי הרבה
שאלה אותי פעם מורת ילדות
מה עם לשים שורשים איפשהו
והתשובה שיצאה ממני היתה
אבל אני לא עץ, אני פרפר
הרפרוף העדין הזה, השלבים שאף אחד מהם אינו מטרה או יעד, רק רגעים של מודעות
ההסכמה לפגוש הכל, לנכוח, לנשום, ללמוד, לקבל, לשחרר ולהמשיך להתגלות
אנחנו הפלא שמאפשר לעולם להתגלות כל פעם מחדש
זה אימון פנימי, לפעמים הוא מלא חדווה ולפעמים כאב
האיורים מתוך הספר המחולל’ צוירו על ידי המאייר דדי ואגנר, בהתאם לראייה והנחייה שלי